ביטוח לאומי
יש אומרים שהמצרים ספגו הרבה יותר מ-10 מכות אבל מי אמר שמכות סופגים רק במצרים. באווירת החג ליקטנו (די בקלות) 10 מכות (עיקריות) בביטוח הלאומי, בתקווה שבשנה הבאה נוכל למחוק כמה מהם:
1.התיישנות בלתי מוגבלת לחובות- החוק אינו מגדיר את ההתיישנות לתביעות חובות של המוסד לביטוח לאומי. תארו לכם שבגיל 55 פתחתם עסק קטן ופתאום מתגלה כי אתם חייבים למוסד 80,000 ₪ דמי ביטוח מתקופת הטיול שאחרי הצבא... למזלנו נראה אור בקצה המנהרה, בבל 3142/09 - לבנה חג'ג' נ' המוסד לביטוח לאומי (אזורי) שניתן לפני שנה נקבע כי ההתיישנות היא עד 7 שנים.
2.התיישנות מקוצרת לתביעות- בתקנות נקבע כי מועד ההתיישנות לתביעה של מבוטח לגמלה הוא עד 12 חודשים. מעצבן, לא?! נזכיר כי לאחרונה הוגשה הצעת חוק להאריך את ההתיישנות לתביעות מבוטחים ל-7 שנים. נישאר אופטימיים?
3.זמן הטיפול בתביעה להחזרים- בחוק לא הוגדר זמן הטיפול בתביעות להחזר ביטוח לשכירים. המוסד מצדו הודיע לפני מספר חודשים כי בשל מצוקת כוח אדם ייתכן זמן טיפול של שנה!!! לא הוגן, בטח כלפי בעלי ההכנסות הנמוכות שזקוקים לכספים אלה. הפתרון האפשרי לזירוז - תביעה לבית הדין לעבודה.
4.אי מינוי ועדת שומה- סעיף 372 קובע כי על המוסד לביטוח לאומי להקים ועדת שומה ליד כל סניף שדרכה יוכל המבוטח להשיג או לערער על קביעות של המוסד לביטוח לאומי. נזכיר שהיום ניתן לערער רק באמצעות המחלקה המקצועית בירושלים או באמצעות בית הדין האזורי לעבודה. לפני מספר חודשים הוגשה הצעת חוק להקים ועדות שומה, נקווה שהצעת החוק תעבוד.
5.חלות פקודת המיסים (גבייה)- פקודה המיסים (גבייה) נועדה במקור לתת סמכויות מהירות לרשויות המס לגבות את חובותיהן. בין היתר הפקודה קובעת כי הרשויות יכולות לנקוט בהליכי גבייה מקוצרים ללא צורך בהגשת תביעת בבית משפט. עניין זה בתוספת לכך שלא מונתה ועדת שומה מביאים לכך שמבוטח יכול למצוא את עצמו בהליכי גבייה או עיקול עם יכולת מועטה להתנהל מול הרשות.
6.קיזוז הכנסות מדמי אבטלה -עובד שכיר שיש לו 2 מקורות הכנסה (שכיר ב-2 מקומות או שכיר ועצמאי). יתקשה לנצל את זכותו הריאלית לדמי אבטלה, שכן סעיף 176 לחוק קובע כי יש לקזז מדמי האבטלה הכנסות ממשלח יד/ מעבודה. עובד שכזה לא יוכל לקבל את הכיסוי הביטוחי בהתאם לרמת הכנסתו.
7.דמי ביטוח על הכנסות פאסיביות אינם מזכים בגמלאות- עד לשנת 2008 הייתה הכנסה פאסיבית (שכירות שלא למגורים, תמלוגים ממכירת ספרים וכיו"ב..) חייבת בדמי ביטוח ע"פ "מבחן העיקריות" כלומר אך ורק אם גובהה עולה על ההכנסה האקטיבית. החל משנת 2008 ישנו פטור רק להכנסה בגובה 25% מהשכר הממוצע - היתר חייב בדמי ביטוח. מילא החיוב בדמי ביטוח, אולם מדוע דמי הביטוח אינם מזכים בגמלאות?
8.הגדלת תקרת הביטוח הלאומי- פעם בכמה שנים זה קורה, יש משבר כלכלי ו"הפתרון" להגדלת הקופה הציבורית הוא העלאת התקרה של דמי הביטוח הלאומי. אלא שרק התקרה לתשלום מועלית ללא העלאת גובה לגמלאות לצערנו, בבגצ 6304/09 לה"ב ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, המוסד לביטוח לאומי ואח' קיבל ההסדר הכשרה משפטית.
9.גמלה מחושבת על בסיס קלנדרי- החוק קובע כי גמלאות מחושבות על בסיס קלנדרי (חלוקת ההכנסה הרבעונית ב-90). אך המחוקק לא התייחס ל"הפסד השתכרות" בעיקר במצבים שבהם הזכאות היא לתקופה קצרה. כך לדוג' עובד שזכאי לדמי פגיעה למשך 4 ימים, הבסיס לגמלה יהיה בהתאם ל-70% משכרו. (העובד "הפסיד" 4/5 ומקבל 4/7). בשנת 2008 תיקן המחוקק עיוות זה בגמלה למילואים. מה לגבי יתר הגמלאות?
10.זמינות טלפונית של הסניף- עניין אחרון, זמינות של נציגי המוסד. נכון שדבר זה לא הוגדר בחוק אבל מדוע צריכים המבוטחים או המייצגים לבזבז מספר רב של שעות כדי לקבל מענה? מדוע אין ערוץ ישיר עם נציגי הסניפים? מחלקה מקצועית?